החלטה בתיק ת"א 58477-08

1.       בפני בקשה מטעם התובעות שכנגד (להלן: "המבקשות"), להוספת נתבעים לתביעה שכנגד על-פי תקנה 24 לתקסד"א, ולהטלת עיקול זמני על המטלטלין של הנתבעים שנתבקש להוסיפם (להלן:"המשיבים הפורמאליים"), על-פי תקנות 362 ו-374 לתקסד"א.

2.       הרקע לבקשה:

             א.         בסוף שנת 2002, שכרה המשיבה 1 (להלן:"חברת תגיש"), בשכירות משנה מהמבקשת 1 (להלן:"חברת תגל"), שטח חלקי במתחם סולתם.

במתחם זה הקימה חברת תגיש מפעל לייצור תערובות גומי באמצעות ציוד כבד. לאחר סיום הארכת הסכם השכירות בתקופות שונות, ביקשה חברת תגיש להעביר את מפעלה למקום אחר ולהוציא למעשה את ציודה ממתחם סולתם.

באותה העת, פנתה חברת תגל לחברת תגיש והציעה לה למכור את פעילותה, לרבות ובמיוחד את ציוד ערבוב הגומי (להלן: "המכונה"). כפועל יוצא מן ההצעה, הוצע להשאיר את הציוד הכבד במתחם סולתם, צמוד למפעלה של חברת תגל.

במהלך חודש יוני 2007, עת היו הצדדים נתונים במשא ומתן באשר לתנאי הסכם השכירות, פתחו המבקשות וסולתם, ללא ידיעת חברת תגיש, תיק הוצל"פ, והטילו עיקולים אצל חברת תגיש, בין היתר, הוטל עיקול זמני על הציוד והמכונה אשר נותרה בשטח סולתם במהלך 4 השנים האחרונות.

              ב.         התביעה העיקרית שבפני, הינה תביעה כספית אשר הגישה חברת תגיש, נגד המבקשות ונגד חברת סולתם מערכות (להלן:"סולתם"), בין היתר בגין דרישה להחזר כספים שנגבו ביתר עבור חשבונות החשמל.

המבקשות הגישו תביעה שכנגד בטענה של אי תשלום דמי שכירות וארנונה בגין תקופה יוני-דצמבר 2007, אשר נכון למועד הגשת הבקשה דנא, עומדים לטענתם, על סך 257,467ש"ח.

              ג.          בהחלטתי מיום 3.3.10, שניתנה בבקשה שהוגשה מטעם סולתם והמבקשות, לדחיית התביעה על הסף, נקבע כי:

"ה.    מכתבי הטענות עולה כי בהליך האחר התלוי ועומד, כמו גם בהליך שבפני, נדרשת הכרעה בעניין תשלומי חשבונות החשמל ואין מקום ששתי ערכאות שונות יקיימו בירור עובדתי במקביל באשר למחלוקת שבין הצדדים, צעד אשר עלול להוביל לפסיקה סותרת.

לממצאים שיקבעו בת.א 63613/07 ישנה השלכה ישירה לגורל התובענה דנן...

בנסיבות אלו יש לעכב את ההליכים בתובענה שבפני בנוגע לחשבונות החשמל עד למתן פס"ד בת.א 63613/07."

עוד נקבע שם כי:

"בירור התביעה שכנגד יעוכב אף הוא עד למתן פסק דין בת.א 63613/07."

              ד.         ביום 2.12.10, ניתנה החלטת ראש ההוצל"פ בעניין סולתם, אשר ביטלה את צו העיקול הזמני שהטילה סולתם על הציוד והמכונה, מאחר שהתעורר ספק לעניין בעלותה של חברת תגיש במכונה. ביום 27.2.11 דחיתי את בקשת רשות ערעור שהוגשה על החלטת ראש ההוצל"פ.

3.       תמצית טענות המבקשות :

             א.         המבקשות טענו, כי בימים אלה פועלת המשיבה הפורמאלית 2 - חברת איי.אר.פי.סי. מוצרי גומי ישראלים (להלן:"חברת IRPC"), להוצאת המכונה מהמושכר, בטענה ולפיה המכונה שייכת לה ולא לחברת תגיש; לפיכך, נטען, כי נדרשת התערבות ביהמ"ש במתן הצו המבוקש; וזאת לאור סיכויי התביעה שכנגד ומאזן האינטרסים והנוחות הנוטים בבירור לטובת המבקשות.

              ב.         המבקשות טענו, כי חברת תגיש היא חברה לא פעילה ואין כל דרך להיפרע ממנה, מלבד מימוש המכונה, ככל שיינתן נגדה פסק דין בתביעה שכנגד.

              ג.          עוד נטען, כי חברת IRPC הינה בבעלות מלאה של המשיב הפורמאלי 3 ואילו חברת תגיש הינה חברת אשר בבעלות המשיבים הפורמאליים 3-4; לטענתם, המשיבים הפורמאליים 3-4 ערבו ערבות אישית לקיים את התחייבויות המשיבות על-פי הסכם שכירות מיום 15.1.02 והסכם הארכת הסכם שכירות מיום 25.1.05; על כן, צירופם כנתבעים, יחד ולחוד, בתביעה שכנגד, הכרחית על מנת להכריע ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה.